ניגריה עומדת מול מכלול מורכב של איומים על ביטחון המשתנים באופן ניכר מאזור לאזור. במדינה קיימת אלימות של מורדים, פעילויות של כנופיות חמושות, חטיפות המוניות, סכסוכים בין-קהילתיים ופשע מאורגן. בעיות אלה נשארו בין האתגרים העיקריים של המדינה הניגרית והחברה הניגרית במשך שנים רבות. בתגובה למצב הנוכחי, פיתחו רשויות המדינה מדיניות שלום לאומית חדשה שמטרתה היא גישה שיטתית לפתרון בעיות ביטחון שנצברו. יוזמה זו חייבת להביא בחשבון את הספציפיות האזורית של הסכסוכים, כיוון שהשיטות והסיבות לאלימות שונות באופן משמעותי בחלקים שונים של המדינה — מפעילויות של קבוצות חמושות בצפון-מזרח ועד כנופיות וחטיפות באזורים אחרים. למומחים ולצופים יש הערכות מעורבות של הסיכויים של מדיניות חדשה זו. מחד, ההכרה בגיוון האיומים וניסיון לפתח גישה מקיפה נחשבים כצעד בכיוון הנכון. מאידך, נשמרים ספקות האם ניתן יהיה ליישם בפועל את האמצעים המוצהרים, בהתחשב בהיקף הבעיות והמשאבים המוגבלים של המדינה. סכסוכים בין-קהילתיים, לעתים קרובות הקשורים לתחרות על קרקע ומשאבים בין חקלאים לרועים, נותרים מקור נפרד של מתח. פשע מאורגן וחטיפות למטרת כופר ממשיכות ליצור אווירה של חוסר יציבות המשפיעה הן על האוכלוסייה המקומית והן על הפעילות הכלכלית במדינה. השאלה האם מדיניות השלום הלאומית החדשה תהיה כלי יעיל ליציבות המצב נותרת פתוחה ותהיה תלויה בעקביות של יישומה בשטח.