ההצפות שפקדו את נפאל גרמו לנזק חמור לתשתיות המדינה, והשאירו משפחות רבות ללא מקלט ומקורות הכנסה. קהילות שנפגעו מתמודדות כעת עם תהליך התאוששות ארוך ומסובך. אחת הבעיות המרכזיות נותרה היעדר בהירות בשאלת חלוקת הסיוע ההומניטרי והממלכתי. ללא נתונים ברורים לגבי הסכום שהוקצה, לאן הוא מופנה וכיצד הוא מנוצל בעילוות, לרשויות המקומיות ותושבים קשה לתכנן עבודות שחזור. מומחים מדגישים את הצורך לפתח תוכנית שחזור מקיפה שתביא בחשבון לא רק שיקום של בניינים ודרכים, אלא גם תמיכה בנפגעים בחזרה לפעילות כלכלית נורמלית. משפחות רבות איבדו לא רק את בתיהן אלא גם את אמצעי קיומן — קרקע חקלאית, עסקים קטנים ומקומות עבודה. שקיפות בחלוקת הסיוע מוצגת כתנאי מרכזי להתאוששות יעילה. ללא פיקוח על הוצאת כספים קיים סיכון של שחיתות וחלוקה לא שוויונית של משאבים, דבר שעלול להחמיר את המצב הקשה כבר כעת של הקבוצות הפגיעות ביותר. רשויות נפאל וארגונים בינלאומיים המספקים סיוע עומדים מול אתגר לא רק של תגובה מהירה לתוצאות הצרה, אלא גם של בניית אסטרטגיה ארוכת טווח שתמנע קטסטרופות דומות בעתיד. זה כולל שיפור של מערכות התרעה מוקדמת, חיזוק תשתיות באזורי סיכון וניהול אחראי יותר של תכנון עירוני וכפרי. בינתיים, תושבי אזורים שנפגעו ממשיכים להמתין לצעדים קונקרטיים וברורים לגבי כיצד ומתי תוענק התמיכה המובטחת.