בגיל 91 נפטר מוזיקאי קליפסו בעל מעמד רם, שזכה לתהילה תחת התואר 'מלך הקליפסו בעולם'. המוזיקאי נחשב במשך עשורים לאחד מהדמויות המרכזיות בהתפתחות ז'אנר הקליפסו, שהיווצר בקריביים והפך לחלק חשוב במורשת התרבותית של האזור. יצירתו התאפיינה לא רק במיומנות מוזיקלית אלא גם בעמדה פילוסופית עמוקה כלפי מושג הславы וההכרה. כדברי האמן עצמו, להיות 'מלך' בארץ שבה יחסם של הציבור נע בין אדישות מוחלטת לעד להשתגעות ללא גבול, משמעו קודם כל להישאר נאמן לעצמו, ללא התאמה להצפיות זרות. לאורך כל הקריירה שלו שמר על עיקרון זה, וב כך נותר מוזיקאי שניתן להכיר בקלות ובעל דמות ייחודית, שיצירותיו נגעו בנושאים חברתיים, פוליטיים ויומיומיים של חיי האזור הקריבי. השפעתו התפשטה הרחק מעבר לטרינידד וטובאגו, והגיעה לקהל בינלאומי והשראה לדור שלם של מוזיקאים בז'אנר הקליפסו וסגנונות קריביים קשורים. מותו של האמן מהווה אובדן משמעותי לתרבות המוזיקלית העולמית. מעריצים וחברים למקצוע זוכרים אותו לא רק כמוזיקאי מחונן אלא כאדם שהדגים בעצם דוגמתו כי גדולה אמתית טמונה בנאמנות לאישיותו שלו, ללא קשר להכרה חברתית משתנה.