הפגנת החקלאים בבוקרשט הוגזמה באופן מלאכותי ברשתות החברתיות והשימוש בה היה למטרות תעמולה

מחקר שכיסה יותר מ-1,180 פרסומים בפייסבוק ויותר מ-100 סרטונים בטיקטוק חשף את מנגנון התמרוץ סביב ההפגנה האמיתית של החקלאים בבוקרשט. על פי נתוני האנליסטים, פעולת הפגנה בעלת מספר חברים קטן במקור הוגזמה באופן מלאכותי באמצעות אשכולות של חשבונות שפרסמו הודעות וסרטונים כמעט זהים. סנכרון כזה של פרסומים מעיד על קמפיין מתואם, ולא על גדילה אורגנית של עניין המשתמשים בנושא. ככל שהתוכן התפשט, נושא הפגנת החקלאים הופך בהדרגה: במקום דיון בדרישות כלכליות ספציפיות של האיכרים, המיקוד עבר לרטוריקה אנטי-ממשלתית ואנטי-אירופית. בפרט, בפרסומים החלו להופיע נרטיבים האופייניים לתעמולה פרו-רוסית, שמטרתם להפחית את הביטחון בשלטונות רומניה ובמוסדות האיחוד האירופי. מומחים מציינים כי בפרקטיקה כזו - שימוש בהפגנות חברתיות אמיתיות כנקודת התחלה לקידום הודעות מיוחדות וזיופיות - הופכת לכלי הולך וגדל של פעולות מידע במדינות מזרח אירופה. המקרה של ההפגנה בבוקרשט מדגים כיצד אירוע מקומי יכול להיהפך לאלמנט של קמפיין רחב יותר ללא יציבות דעת הקהל ושל פגיעה בביטחון בגופים יורו-אטלנטיים. מחברי הניתוח קוראים לפלטפורמות רשתות חברתיות להגביר את המעקב אחר פעילות לא אותנטית מתואמת, וקוראים למשתמשים להתייחס בביקורתיות לתוכן ווירוסי, במיוחד אם הוא מלווה בניסוחים אחידים והפצה המונית על פני פרק זמן קצר.