קהילת בדה בבנגלדש, החיה באופן היסטורי חיי נדודים בסירות לאורך נהרות הארץ, עוברת תקופת שינויים חמורים. שינויי אקלים, הצפות המתרחשות בתדירות גבוהה יותר ושחיקת גדות נהרות מכריחים בני קבוצה אתנית זו לעזוב את בית הגידול המקובל שלהם ולהתיישב על היבשה. עם זאת, המעבר לחיים קבועים התברר כתהליך קשה ביותר לבדה. מערכת הרישום האזרחי בבנגלדש דורשת כתובת קבועה כדי להשיג מסמכי זהות, גישה לשירותי בריאות ממלכתיים ומוסדות חינוכיים. מכיוון שאורח החיים המסורתי של בדה היה קשור בתנועה קבועה במים, חברים רבים בקהילה חסרים מסמכים המאשרים את מקום המגורים שלהם, מה שיוצר חסמים בירוקרטיים חמורים. ללא מסמכים רשמיים, ילדי בדה לעתים קרובות אינם יכולים להירשם לבתי ספר, בעוד שמבוגרים אינם יכולים לפנות לטיפול רפואי או להשיג עבודה חוקית. כך, שינויים סביבתיים מחריפים את הפגיעות החברתית של קבוצת אוכלוסיה שכבר שוליים, וחוסמים ממנה גישה לזכויות ושירותים בסיסיים. עורכי דין וexperts זכויות אדם מצביעים על הצורך להתאים את המערכת הإدارית של המדינה לתוקף של הגירה מונעת אקלים, וציינים שבעיות דומות עשויות להשפיע על קהילות פגיעות אחרות ככל שמספר הפליטים האקלימיים באזור גדל. המצב של קהילת בדה ממחיש בעיה רחבה יותר—הניתוק בין דרישות בירוקרטיות קשיחות של מדינות מודרניות לבין המציאות של תהליך תזוזה מאולץ הנגרם משינוי אקלים.