באזורי הפאבלות שמקיפות את בירת ברזיל, ברזיליה, החום הופך לאיום בריאותי חמור יותר ויותר עבור התושבים. מומחים מקשרים זאת לאי-שוויון עולמי בגישה לשטחים ירוקים: באזורים עניים ישנם הרבה פחות פארקים, עצים ואלמנטים טבעיים אחרים המסוגלים להפחית את טמפרטורת האוויר ולמתן את השפעות שינויי האקלים. בשל הבנייה הצפופה והיעדר הצללה, הטמפרטורה בפאבלות לרוב גבוהה יותר מאשר באזורים אמידים יותר בעיר, מה שמגביר את הסיכון למכת חום ומחלות נוספות, בעיקר בקרב קשישים וילדים. במצב של תמיכה ממשלתית מוגבלת, התושבים המקומיים החלו לחפש פתרונות בעצמם. רבים התחילו לנטוע עצים, שיחים וצמחים נוספים בחצרות ובשטחים ציבוריים, ויוצרים מעין "איים ירוקים" המסייעים בהפחתת הטמפרטורה ובשיפור האקלים המקומי. יוזמות כאלה לא רק הופכות את החיים לנוחים יותר, אלא גם מחזקות את תחושת הקהילתיות בקרב התושבים, ומאחדות אותם סביב מטרה משותפת. מומחים מציינים כי פרויקטים כאלה של הירוקה מלמטה הופכים לתגובה נפוצה יותר ויותר לאתגרי האקלים במדינות מתפתחות, שבהן תוכניות ממשלתיות להתאמה לשינויי האקלים לרוב אינן מצליחות להדביק את קצב העיור ועליית הטמפרטורות. המקרה של ברזיליה ממחיש כיצד קהילות מקומיות יכולות לקחת יוזמה במאבק בהשפעות ההתחממות הגלובלית, ולפצות על החוסר בתמיכה מערכתית באמצעות מאמצים עצמאיים.