בשנת 1977 השיקה נאס"א שתי חלליות תאומות — ווייג'ר 1 וווייג'ר 2 — תוך ניצול יישור ייחודי של ארבעה מגדולי כוכבי הלכת במערכת השמש: צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון. תצורה כוכבית כזו מתרחשת רק פעם אחת כל 175 שנה, והמשימה קיבלה את השם "הסיור הגדול". בזכות שישה תמרונים כבידתיים, החלליות הצליחו לבצע חקירה מפורטת של גיגנטים גזים וקרח, כמו גם כמה מלוויהם, תוך העברת תמונות וונתונים מדעיים ייחודיים חזרה לכדור הארץ. התצפיות הללו הרחיבו משמעותית את הבנתם של המדענים לגבי המבנה והמאפיינים של כוכבי הלכת החיצוניים של מערכת השמש. לאחר יותר מארבע עשרות שנים לאחר ההשקה, שתי הבדיקות ממשיכות לפעול, הממוקמות מעבר להליוספירה — האזור בו הרוח השמשית נכנעת לסביבה בין-כוכבית. כיום ווייג'ר ממוקדות בהרחקה מכדור הארץ במרחק שהאור עובר בעוד יותר מיום, מה שהופך אותן לאובייקטים שיצרו בני אדם הרחוקים ביותר בחלל. המשימה ווייג'ר נותרה אחד מהפרויקטים המוצלחים והעמידים ביותר של נאס"א, ממשיכה להעביר נתונים על הקצוות המרוחקים של מערכת השמש וחלל בין-כוכבי, למרות גיל החלליות והמשאבים המוגבלים של מערכותיהן החשמליות.