מומחים מציינים את התפקיד הגובר של האמנות בתנועות חברתיות עכשוויות. קונספט הארטיביזם—היתוך של אמנות ואקטיביזם—כולל שימוש בהשפעה הרגשית של היצירתיות כדי להניע אנשים לפעולה קונקרטית. לדעת התומכים בגישה זו, שיטות אקטיביזם מסורתיות המבוססות על עובדות וסטטיסטיקה לעתים קרובות אינן משנות עם קהל רחב, בעוד שלאמנות יש כוח לגעת בלבבות ולעורר אמפתיה. האקטיביזם האמנותי הופך בעיות חברתיות, פוליטיות או סביבתיות מורכבות לתמונות והודעות ברורות וזמינות שקל יותר לציבור להבין. זה יכול להתבטא בצורת אמנות רחוב, ביצועים, מוזיקה, ספרות או התקנות ויזואליות שנועדו למשוך את תשומת הלב לנושאים ספציפיים—מזכויות אדם ועד שינוי אקלים. תומכי גישה זו סבורים כי אמנות ואקטיביזם אינם סותרים אלא משלימים: אמנות יוצרת חיבור רגשי ומושכת תשומת לב, בעוד אקטיביזם מנווט תשומת לב זו ומספק מבנה לשינוי אמיתי. לפיכך, פרקטיקות יצירתיות הופכות לא רק לצורת ביטוי עצמי, אלא לכלי לגיוס חברתי המסוגל להשראת אנשים להשתתף בתנועות לטובת שינוי. מגמה זו נצפית בעולם בתחומים רבים, כאשר אמנים ואקטיביסטים משלבים מאמציהם למשוך את תשומת הלב לבעיות חברתיות דחופות, תוך שימוש בכוח האמנות כאמצעי להעביר רעיונות מורכבים בשפה פשוטה וקריאה לזיכרון.