פרק חדש של פודקאסט Global Voices עוסק בתיאור ההיחסים בין חברות טכנולוגיה גדולות לבין משטרים אוטוריטריים, תוך שימוש בבלארוס כמקרה בוחן. המחברים דנים בשאלה מדוע הרשויות הבלארוסיות, בניגוד לעמיתיהן הרוסיות, אינן פונות לחסימות נרחבות של רשתות חברתיות ומסנג'רים פופולריים. במקום זאת, המדינה משתמשת במנגנונים חלופיים של שליטה על מרחב המידע — מעקב אחר משתמשים, רדיפה סלקטיבית של אקטיביסטים וכתבים, וגם לחץ על ספקי שירותי אינטרנט וחברות IT. הפודקאסט משווה בין שני מודלים של אוטוריטריזם דיגיטלי — המודל הרוסי, המבוסס על הגבלות טכניות בקנה מידה גדול על גישה למשאבי אינטרנט, והמודל הבלארוסי, המסתמך על אמצעים דיכויים ממוקדים ומעקב. מומחים מציינים כי גישה זו מאפשרת לרשויות בלארוס לשמור על התרשמות של אינטרנט פתוח, בעת דיכוי של דעות שונות באמצעות שיטות יותר כסויות. הדיון עוסק גם בתפקידן של חברות טכנולוגיה גדולות, שחייבות להשקיל בין ציות לחקיקה של משטרים אוטוריטריים לבין הגנה על זכויות המשתמשים לחופש הביעור וגופן הפרטיות. הפודקאסט מעלה שאלות לגבי היכולת של פלטפורמות גלובליות לעמוד בפני לחץ מאת משטרים כאלה ואיזו אחריות הן נושאות על מה שקורה במדינות עם חירויות אזרחיות מוגבלות.