בסרביה מתמשכת העבודה על יצירת סביבה ציבורית בטוחה לנשים. על פי מי שמעלים את הדיון, חלק משמעותי מההטרדות, האיומים וההדיכויים במקומות ציבוריים לעולם אינם מגיעים לתלונות רשמיות. הסיבה המצוינת היא חוסר אמון של הקורבנות בכך שפנייה לרשויות או ארגונים רלוונטיים יכולה לשנות את המצב או להביא להענשת התוקפים. מומחים ונציגים של החברה האזרחית מציינים כי מצב כזה אופייני לא רק לסרביה, אלא לארצות רבות אחרות שבהן קיימות באופן רשמי מנגנונים משפטיים להגנת נשים, אך בפועל משתמשים בהם לעתים נדירות. היעדר סטטיסטיקה על ההיקף בפועל של הבעיה מקשה על פיתוח אמצעים יעילים להתמודדות. כחלק מהיוזמות הנדונות, מוצעים צעדים כגון העלאת מודעותן של נשים לזכויותיהן, פישוט הליך הגשת תלונות, וחיזוק האמון במוסדות מדינתיים וציבוריים שחייבים להגיב למקרים כאלה. מודגשת גם החשיבות של הכשרת שוטרים ואנשי כוח אחרים להגיב בראוי לתלונות הקשורות להטרדה והדיכוי. לדעת תומכי ההישקפויות, יצירת סביבה בטוחה לנשים דורשת גישה מקיפה הכוללת שינויים בחקיקה, עבודה חינוכית ותמיכה בקורבנות מצד המדינה וארגונים ציבוריים. מודגש כי ללא שינויים מערכתיים, האמון של נשים בהליכי תלונות יישאר נמוך, וחלק משמעותי מהתקריות יישארו ללא רישום.